השתלות-שיניים

סיכונים וסיבוכים בהשתלות שיניים


בעוד שקיימים סיכונים בכל טיפול שיניים,ההצלחה בשתלים איננה עוד מוטלת בספק. עד היום יצאו לאור אלפי פרסומים שהראו רמת הצלחה גבוהה (למעלה מ90%) בהשתלות של האזור הקדמי בלסת התחתונה. אולם ככל שהמחקר העמיק ורמת הדרישות משתלים דנטאליים עלתה ואיתה מורכבות הטיפול (למשל השתלות במקומות שבהם היה חוסר עצם רב), רמת ההצלחה יורדת (80%). בכל מקרה, הצלחת השיקום על שתלים מתחילה בתכנון נכון ובחירת האפשרויות הטיפוליות המתאימות לכל מתרפא ומתרפא, ועל זאת אמון הרופא המשקם.

למרות ההצלחה הברורה של ההשתלות בעולם וגם בארץ קיימים מספר מצבים שיכולים להקשות על הטיפול, הריפוי או על היציבות של העצם התומכת בשתלים. לפיכך יתוארו וינותחו מספר סיבוכים וגורמי סיכון בעת ביצוע השתלות.

כדי להעריך את משקלו של כל גורם סיכון ביחס למורכבות הטיפול בשתלים, מובאים כאן טיפולי שתלים המחולקים ל- 4 קטגוריות טיפוליות:

  1. בדיקה לצורך אבחנה לשתלים וטיפולי הכנה של החניכיים והשיניים
  2. שתל בודד או השתלות "פשוטות",
  3. מספר השתלות ו/או משולב עם ניתוחים מורכבים (למשל : תוספות עצם /הרמת רצפת הסינוס הלסת העליונה)
  4. מספר השתלות עם מורכבות טיפולית גדולה (למשל: תוספות עצם נרחבות ו/או הרמת רצפת הסינוס דו צדדית)

ככל שמורכבות הטיפול גדולה יותר כך יש לצפות לסיבוכים רבים יותר לאחר ההשתלה ולגורמי הסיכון להוות משקל גדול יותר בהצלחת הטיפול.

סכנות וסיבוכים טרם ולאחר ההשתלה

הסכנות והסיבוכים בניתוח ההשתלה הם מעטים, אך בשל קירבה לאזורים גיאוגרפיים "רגישים" יש להכיר את הסכנות הכרוכות בהשתלות. ככל שיהיה המנתח המנוסה ביותר, עדין קשה בשעת הניתוח לצפות שינויים במבנים אנטומיים, וזאת למרות כל סוגי ההדמיות הקיימות היום (CT, פנורמי וכיו"ב).

הסכנות יכולות להיות:

פגיעה בעצב הלסת התחתונה. עצב זה מוליך מסרים עצביים (תחושה) לאורך כל השיניים של אותו הצד בלסת התחתונה ושל אזור הסנטר עד לקו האמצע. (אם עברת אי פעם טיפולי שיניים בלסת תחתונה בוודאי חשת נימלול לאורך עצב זה). בעת פגיעה בעצב תוך כדי קידוח,יתכן והעצב יפסיק לתפקד באופן זמני למשך מספר שבועות או חודשים,ואם חוסר התחושה ממשיכה עשוי חוסר תפקוד זה להתמיד. אם תיפקוד העצב משתנה,יתבטא הדבר בעיקצוץ,ונימלול או בצורה הנפוצה ביותר – חוסר תחושה בשכבת הרקמה העוטפת את השתלים,בפנים השפה,שטח פני השפה,או העור ליד השפה או ליד הסנטר. אין כל השפעה על תנועת השרירים או המראה. הופעת והתרחשות השינוי בתחושה ומשך זמן התחושה המשתנה אינם ניתנים לחיזוי מראש. בכל מקרה של התארכות חוסר התחושה העצבית, יש להיוועץ עם מומחה לכירורגיה פה ולסת או נוירולוג לגבי המשך הטיפול.

מניעה: תיכנון קפדני של הרופא המנתח,תצלומי רנטגן מתאימים,ומנתח מיומן הם ערובה לכך שפגיעה כזו בעצב תהיה נדירה. כיום,בעזרת ההדמיות הרנטגניות אפשר להגיע לרמת איבחון טובה ביותר לגבי מיקום העצב ולכן כסטנדרט נהוג להוסיף על הצילום הפנורמי גם טומוגרפיה רגילה או C.T.

בעיות וסיבוכים לאחר הניתוח:

הרקמה העוטפת את השתל הינה עצם. כל תהליך כירורגי בצורת קידוח יכול לגרום לרגישות ברקמה. התחושות משתנות ממתרפא למתרפא אולם בדרך כלל פרט לנפיחות קלה ומעט אי-נוחות וכאבים בימים הראשונים התהליך לא כואב!

אולם בכל זאת קיימים סיבוכים:

נפיחות ושינוי צבע:תהליך הניתוח יכול לגרור אחריו אי נוחות בינונית,נפיחות וחבורות (בצבע כחלחל) מתחת לעור ליד אזור הניתוח. הנפיחות חולפת בדרך כלל אחרי שלושה ימים עד שבוע,ושינויי הצבע מתקיימים עוד כשבוע לערך (מכחלחל – לגווני ירוק

זיהום:

שתל עלול להזדהם,ולכן יש אפשרות שייכשל האיחוי לעצם או במהלך תקופת ההחלמה הראשונית,או יתכן שאחרי הרכבת הגשר.זו יכולה להיות תוצאה של חיטוי בלתי מתאים ויתכן ותידרש הוצאת השתל.

בדרך כלל הביקורות הראשונות הן החשובות ביותר כדי להבטיח שהתפרים עומדים במקומם. נסה/י להיות בקשר צמוד עם הרופא המנתח בימים אילו.

בכל מקרה של שינויים או החרפה של נפיחות יש להתיעץ עם הרופא המנתח. ההוראות הניתנות לאחר הניתוח חשובות ביותר ויש לבצעם בצורה קפדנית ולא לומר :"לי זה לא יקרה ". סקפטיזם במצב זה היא ברירת המחדל הרצויה!!