מפרק-הלסת

רעשים וקליקים במפרקי הלסתות

יודגם לפניכם מפרק הלסת בתנועה (בעת פתיחת הפה וסגירתו):

החלק הנע, הינו הקצה האחורי עליון של הלסת התחתונה, המכונה עלי או קונדיל.
חלק זה מופרד מהמכתש הגולגלתי (החלק הורוד העליון שאינו נע) על ידי דיסק
(בתמונה צבוע בצהוב)
בניגוד לשאר המפרקים בגוף, הדיסק במפרק זה אינו סחוסי אלא פיברוטי (=סיבי)
ודומה לרקמת העצם.
בזכות פני שטח חלקים של המכתש הגולגולתי, הדיסק והעלי ,מתאפשרת תנועה
חלקה של הדיסק, המתאם ומאפשר תנועה תקינה של הלסת התחתונה.
הדיסק הפרקי מעוגן לעלי ולמכתשית על ידי סיבים ,צורתו דמוית דסקית משחק
בעלת פני שטח קעורים משני צידיו המאפשרים את התאמתו לצורת העלי והמכתש הגולגולתי, כמו כן מיקומו נשמר גם בזכות הלחצים הקיימים בתוך המפרק.

קליקים במפרק :

שינויים פנימיים במפרק הלסת, המתבטאים בהתארכות הסיבים המעגנים את הדיסק הפרקי יכולים להביא להתרופפות בעיגון למקומו הטבעי של הדיסק כולו במפרק .
הסיבים הפרקיים אינם אלסטיים ובמידה שהם נמתחים מכל סיבה אפשרית הם לא ישובו לאורכם המקורי.
התרופפות בעיגון הדיסק ,מביא לתנועה חופשית תוך יצירת הפרעה תיפקודית במפרק:בעת פתיחת הפה וסגירתו נע העלי על פני הדיסק כשהוא נכנס ויוצא מתוך החלק הקעור שלו
רעשים קלים אשר מטופלים רבים מתארים כ"קליק או 'קנאק' " הינן תופעות לוואי לשינוי התפקודי של המפרק ומקורם בקפיצת העלי מתוך חלקו הקעור של הדיסק וחזרה .

השינויים התפקודיים במפרק הלסת לעיתים מקבלים אופי סטטי ולא ממשיכים להחמיר : הרבה מן המטופלים מדווחים על קליקים במפרקים לאורך שנים רבות ומלבד עובדת קיומו של רעש הקליק לא חלה הפרעה נוספת .

אולם בהרבה מן המקרים השינויים ממשיכים להחמיר:קפיצותיו ההולכות ונישנות של העלי על גבי הדיסק גורמות לשחיקתו ועיוותו של הדיסק הפרקי .
שינוי צורתו של הדיסק גורם לעיתים להופעת קליק נוסף .
יכולים להתלוות לתופעה : רגישות וכאב באיזור מפרק הלסת , כאבים בלעיסה וקושי בפתיחת הפה.
הגורמים:
מקרוטראומה – פגיעה חיצונית או חבלה שנגרמת על פני הלסת התחתונה ( נפילה על הסנטר , אגרוף בסנטר וכו').יכולה לגרום למשיכת הלסת ממקומה.
משיכת העלי והדיסק הפרקי ממקומם יכולה לגרום להתארכות הסיבים המעגנים את הדיסק ,וכתוצאה מכך לגרום למיקום לקוי של הדיסק שכאמור מלווה בקליקים ולעיתים מלווה בתופעות הנלוות של כאב בלעיסה וכו'.
מיקרוטראומה – הינה כל כוח המועבר למבנים של מפרק הלסת באופן חוזר ולאורך פרקי זמן ארוכים.למשל :
1. פעילות יתר של שרירי הלעיסה הנובעים מהרגלים שונים כמו: הידוק שיניים ,שחיקת שיניים ,לעיסת מסטיקים וכו'. סוברים כי המתח הקבוע על המפרק גורם למשיכת הדיסק הפרקי לעמדה קדמית יותר ויגרום להתארכות הסיבים המעגנים.
2. עמדה לא יציבה של הלסת עקב סגירה בלתי יציבה של הפה הנגרמת כתוצאה מ:ליקוי מולד של עמדת השיניים שלא טופל, שיקומים גדולים , חוסר של הרבה שיניים היוצר סגירה בלתי יציבה, ששינו לגמרי את עמדת הסגירה של המפרק הפועל – כל אלה גורמים לחוסר יציבות והעמסה על המפרק.
3. שילובים של הגורמים הנ"ל יכולים לזרז את התהליך או להשפיע על חומרתו
כאשר תופעת הקליקים הינה הבעיה היחידה ואינהמלווה בכאב או הפרעה בפתיחת הפה או סגירתו יש להבין שקשה להעלים את התופעה ולא ניתן כיום למצוא פתרונות מיידיים לבעיה .
בעבר נוסו פעולות כירורגיות באזור שלא הוכיחו את עצמן כיעילות ותופעות הלוואי שלהן היו חמורות יותר .
דרכי הטיפול:
יש להבדק אצל רופא העוסק בתחום ולנסות לאבחן את מקור הבעיה , על פי הממצאים יופנה המטופל לטיפול מתאים . ברשות הרופא אמצעים כגון : סד לילה,טיפול פיזיוטרפי ( במקרה של כאבים וקושי בפתיחה וסגירת הפה) ועוד.

זכור: בידיך המטופל לתרום אף למניעת הפגיעה במפרק ולטיפול בה במקרה והיא כבר קיימת, על ידי הימנעות מהידוק שיניים, לעיסת מסטיקים לאורך שעות, פיצוח גרעינים והרגלים אחרים.